בית דין לעבודה (להלן: בית הדין) יהיה של שתי ערכאות: בית דין אזורי ובית דין ארצי.
לבית הדין יתמנו שופטים ונציגי ציבור.
מי שכשיר להתמנות שופט בית משפט מחוזי, לפי חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), כשיר להתמנות שופט בית הדין (להלן: שופט).
על מועמד להתמנות שופט בית הדין יחולו הוראות סעיף 7א לחוק בתי המשפט.
(א) שופט יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של הועדה לבחירת שופטים לפי סעיף 4(ב) לחוק-יסוד: השפיטה, אלא שחברי הממשלה בועדת הבחירה יהיו שר המשפטים ושר העבודה והרווחה.
(ב) שופט יצהיר הצהרת אמונים כאמור בסעיף 6 לחוק-יסוד: השפיטה.
(ג) היו שר המשפטים ושר העבודה סבורים, שלתקופה מסויימת קיים צורך ששופט משופטי בתי המשפט יכהן כשופט בית הדין, יודיעו על כך לנשיא בית המשפט העליון, והוא רשאי למנות, בהסכמת המתמנה, שופט משופטי בית המשפט העליון או שופט משופטי בית משפט מחוזי להיות שופט בית הדין לאותה תקופה; שופט שנתמנה על פי סעיף קטן זה והתחיל בדיון יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום תקופת מינויו.
(א) בבית הדין הארצי יהיו נשיא וסגן נשיא שיתמנו בדרך שנקבעה למינוי שופט.
(ב) נתפנה מקומו של נשיא בית הדין הארצי וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא סגן הנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.
(ג) תקופת כהונתם של נשיא בית הדין הארצי וסגן נשיא בית הדין הארצי תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.
(ד) לא יתמנה לנשיא בית הדין הארצי או לסגן נשיא בית הדין הארצי מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות, עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות סעיף 13(א)(1) לחוק בתי המשפט כפי שהוא מוחל בסעיף 8(ב).
(א) נשיאים וסגני נשיאים של בתי דין אזוריים יתמנו בידי שר המשפטים ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת נשיא בית הדין הארצי לעבודה, מקרב השופטים של בית הדין האזורי.
(ב) תקופת כהונתם של נשיאים וסגני נשיאים של בתי דין אזוריים תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד בבית דין אזורי.
(ג) לא יתמנה לנשיא בית דין אזורי או לסגן נשיא בית דין אזורי מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות סעיף 13(א)(1) לחוק בתי המשפט כפי שהוא מוחל בסעיף 8(ב).
שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה, ובהסכמת נשיא בית הדין הארצי, רשאי למנות, בהסכמת המתמנה, שופט בית הדין הארצי לכהן בפועל כנשיא בית דין אזורי או כשופט בית דין אזורי, ושופט בית דין אזורי לכהן בפועל כשופט בית הדין הארצי; כהונה בפועל, ברציפות או לסירוגין, לא תארך יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.
(א) על שופט יחולו הוראות סעיפים 5, 7, 8, 9, 10, 12, 13 ו-14 לחוק-יסוד: השפיטה.
(ב) סעיף 5, וסעיפים 11 עד 24 לחוק בתי המשפט, יחולו על שופט בבית הדין.
שופט לא יהיה חבר הכנסת, המועצה של רשות מקומית או כל גוף נבחר של ארגון עובדים או ארגון מעבידים או חבר הנהלת ארגון כאמור ולא יהיה מועמד לחברות כאמור; אולם רשאי הוא, בהסכמתו ובהסכמת שר המשפטים ושר העבודה, למלא באורח זמני תפקיד אחר מטעם המדינה או למלא תפקיד ציבורי אחר, אם לדעתם ולדעת נשיא בית הדין הארצי אין הדבר פוגע במעמדו כשופט.
נציגי הציבור בבית הדין יהיו נציגי עובדים ומעבידים שימנו שר המשפטים ושר העבודה, לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, ובלבד שנתמלאו בהם אחד מאלה:
(1) הם בעלי נסיון בתפקיד או בפעילות הקשורים ביחסי עבודה;
(2) הם בעלי נסיון, בהוראה או במחקר, במשפט, בכלכלה, ביחסי עבודה או במינהל ציבורי;
(3) הם חברים או זכאים להיות חברים בלשכת עורכי הדין בישראל ועסקו ברציפות או לסירוגין, בישראל או בחוץ לארץ, חמש שנים לפחות, בעריכת דין, בתפקיד משפטי בשירות מדינת ישראל או בשירות אחר שאושרו על ידי שר המשפטים לענין סעיף 2(2)(ב) לחוק בתי המשפט.
מינויו של נציג ציבור הוא לשלוש שנים, אך מותר לחזור ולמנותו.
נציג ציבור שמינויו פורסם ברשומות אין עוררין על מינויו.
נציג ציבור רשאי להתפטר מתפקידו במתן הודעה בכתב לשר המשפטים; כהונתו תופסק כתום שלושים יום מהגשת כתב ההתפטרות, אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר יותר.
נציג ציבור שהתחיל בדיון יסיימו גם אם תמה תקופת כהונתו, זולת אם הועבר מתפקידו כאמור בסעיף 15.
(א) שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר העבודה ועם נשיא בית הדין הארצי רשאי להעביר נציג ציבור מתפקידו, אם נוכח לדעת שהתנהג בצורה שאינה הולמת תפקיד של נציג ציבור בבית הדין.
(ב) לפני קיום התייעצות כאמור בסעיף קטן (א) יתן שר המשפטים לנציג הציבור הזדמנות להשמיע דברו.
(א) אין על נציג ציבור מרות בענייני שפיטה, אלא מרותו של הדין.
(ב) בפעולתו בבית הדין יפעל נציג ציבור לפי מצפונו ולא יראה עצמו חייב בנאמנות לארגון שבהתייעצות עמו נתמנה או לציבור שהוא מייצג.
(א) נשיא בית הדין הארצי, לאחר התייעצות עם שר העבודה ובאישור שר המשפטים, רשאי למנות שופט בית דין אזורי או אדם הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום להיות רשם של בית-דין.
(ב) רשם שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו.
(א) בית דין אזורי ידון בשלושה, שהם השופט - והוא יהיה אב בית הדין - ושני נציגי ציבור, האחד מנציגי העובדים והאחד מנציגי המעבידים.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) יכול שהשופט יהיה דן יחיד, אם שופט של בית דין אזורי החליט כך בהחלטה מנומקת, על פי בקשת אחד הצדדים. הוראה זו לא תחול בתובענה לפי סעיף 24(א)(2).
(ג) ההחלטה בדבר הרכב בית הדין תינתן לפני שנקבע מותב בית הדין ואין אחריה ולא כלום.
(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאים שר המשפטים ושר העבודה והרווחה לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, סוגי הליכים שהמוסד לביטוח לאומי צד בהם, שבהם יהיה השופט דן יחיד.
(ד) במשפטים שבית הדין דן בהם בשלושה תהיה לשופט לבדו סמכות:
(1) לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כדין;
(2) להתיר תיקון כתבי טענות או להורות על כך;
(3) לערוך רשימת הפלוגתות;
(4) לקבוע את שלבי הדיון בתובענה ואת הסדר שבו יתבררו שאלות שבעובדה ושבמשפט וכן את הענינים שיתבררו;
(5) ליתן צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מהארץ;
(6) להורות כל הוראה לסדר הדין שיש בה כדי לפשט את הדיון או להקל עליו.
מותב של בית דין אזורי ייקבע על ידי שופט אותו בית דין, ואם היו בו יותר משופט אחד - על ידי נשיא בית הדין האזורי או סגנו, ויכול שייקבע לתקופה מסויימת או לדיון בענין פלוני, או לדיון בענינים שבתחום ענף עבודה או מקצוע פלוני; מותב שנקבע לתקופה מסויימת והתחיל בדיון יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום אותה תקופה.
(א) בית הדין הארצי ידון:
(1) בענינים שהוא דן בהם לפי סעיף 25(1) - בשבעה, שהם שלושה שופטים, שני נציגי עובדים ושני נציגי מעבידים;
(2) בערעור על פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 24(ב) - בשלושה כאמור בסעיף 26(ב);
(3) בענינים אחרים - בחמישה, שהם שלושה שופטים, נציג עובדים ונציג מעבידים, זולת אם החליט נשיא בית הדין, לפני תחילת הדיון, על הרכב של שבעה, אם על פי בקשת בעל דין ואם מיזמת עצמו, ולאחר שראה כי יש בענין שאלה כללית של כלכלה או של יחסי עבודה; אין אחר החלטתו זו ולא כלום.
(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(3), רשאים שר המשפטים ושר העבודה והרווחה לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, סוגי הליכים שהמוסד לביטוח לאומי צד בהם, שבהם ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד.
(ב) בבית הדין הארצי יהיו לאב בית הדין או לשופט שהוא מינה לכך הסמכויות הנתונות לשופט בית דין אזורי על פי סעיף 18(ד).
מותב של בית הדין הארצי ייקבע על ידי נשיא בית הדין; אב בית הדין יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
(1) נשיא בית הדין;
(2) סגן נשיא בית הדין;
(3) נשיא לשעבר של בית הדין, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין - הוותיק שביניהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם;
(4) סגן לשעבר לנשיא בית הדין, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין - הוותיק שביניהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם;
(5) הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.
(א) נציג ציבור שהוזמן ולא בא, רשאי בית הדין, מנימוקים שיירשמו, לקיים את הדיון ללא השתתפותו, והוא רשאי, בשים לב לשלב שבו נמצא הדיון, להורות על הפסקת השתתפותו של אותו נציג ציבור באותו הליך ולקבוע כי יש להמשיך את ההליך עם נציג ציבור אחר.
(ב) נשאר המותב במספר זוגי והיו הדעות שקולות, תכריע דעתו של אב בית הדין.
שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר העבודה יקים בצו את בתי הדין האזוריים ויקבע בו את מקום מושבם, אזור שיפוטם ומספר השופטים בכל אחד מהם; סעיפים 34 ו-36 לחוק בתי המשפט, יחולו על בית דין אזורי בשינויים המחוייבים.
(א) לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון:
(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש];
(1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי- קבלתו;
(1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה;
(1ג) תובענה שבין מעביד לעובדיו, בקשר לסכסוך עבודה, שעילתה בסעיפים 16 או 17 לחוק המקרקעין, תשכ"ט- 1969;
(1ד) בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעביד או נושא משרה אצלו, או של מעביד או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה:
"נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים;
(2) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים, תשי"ז-1957 (להלן: חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי, או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין;
(3) תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעבידים או חליפיהם הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עובד ומעביד;
(4) תובענות שבין עובד לארגון עובדים הקשורות בחברות או בתחום פעילותו של הארגון בעניני עבודה;
(5) בכל ענין שמוענקת לבית הדין האזורי סמכות בו על פי התיקונים לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, ולחוקים אחרים, כמפורט בתוספת הראשונה, או בכל חוק אחר.
(א1) האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מהוראות כל דין לענין השיפוט בהליכי פשיטת רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית.
(ב) לבית דין אזורי תהא הסמכות לדון בעבירות על החיקוקים המפורשים בתוספת השניה והתקנות על פיהן; שר המשפטים ושר העבודה רשאים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לתקן בצו את התוספת השניה, להוסיף עליה ולגרוע ממנה; בהליכים לפי סעיף קטן זה ידון שופט יחיד ויחולו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בהליכים פליליים בבתי המשפט.
לבית הדין הארצי תהא הסמכות הייחודית לדון:
(1) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי כללי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי, או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם, או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין;
(2) בתובענות בין ארגון עובדים לארגון עובדים אחר ותובענות בין ארגון מעבידים לארגון מעבידים אחר, הכל אם התובענות נובעות מענינים שביחסי עבודה.
(א) פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 24(א) ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי; כל החלטה אחרת של בית דין אזורי ניתנת לערעור אם נתקבלה רשות לכך מנשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על-ידי הנשיא.
(ב) פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 24(ב) ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי; בערעור כאמור ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד, ויחולו בו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בערעורים פליליים בבית משפט.
(ג) פסק דין בערעור לפי סעיף קטן (ב) דינו לענין ערעור נוסף כדין פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור פלילי.
(א) סמכויותיו ותפקידיו של הרשם וערעור על החלטותיו יהיו בהתאם לסעיפים 86, 87, 88, 89, 90(1) עד 90(11), 91, 95, 96, 98, 99, 100, 101, 102, 103, 105א ו-105ג לחוק בתי המשפט, בתיאומים ובשינויים המחוייבים לפי הענין.
(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 37,200 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.
(ב1) שר המשפטים ושר העבודה והרווחה, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאים בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב); תובענה לשכר עבודה או לקצבה שהגדלת הסכום כאמור הוסיפה לסמכותו של רשם, וערב תחילתו של הצו היתה תלויה ועומדת לפני בית דין אזורי לעבודה, ולא החלו בשמיעת עדים, רשאי שופט של בית הדין להעבירה לדיון לפני רשם.
(ב2) תובענה לשכר עבודה הכוללת פיצוי הלנת שכר כמשמעותו בסעיף 17 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, וכן תובענה לקצבה הכוללת פיצוי הלנת קצבה כמשמעותו בסעיף 16(ג) לחוק האמור, יראו לענין הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) כאילו לא כלול בה פיצוי כאמור.
(ג) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר העבודה, לקבוע בתקנות סמכויות ששופט בית דין אזורי יהיה רשאי להעביר לרשם.
שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו הוא בא למנוע מסירת ענין פלוני לבוררות; אולם אם נושא הבוררות היחיד היה ענין שיש בו לבית הדין סמכות ייחודית, יהיו לבית הדין סמכויות בית המשפט בבוררות וכן תהא לבית הדין סמכות ייחודית לדון בתובענה שעילתה בפסק של בוררות כאמור.
(א) בית דין אזורי, או בית הדין הארצי כשאינו דן בערעור, מוסמכים ליתן כל סעד שבית משפט מחוזי מוסמך לתתו, ובתחום סמכותם כוחם ככוחו של בית המשפט המחוזי.
(ב) בית הדין הארצי הדן בערעור מוסמך לתת כל סעד שבית המשפט העליון כבית משפט לערעורים מוסמך לתתו, ובתחום סמכותו כוחו ככוחו של בית המשפט העליון.
(א) ראה היועץ המשפטי לממשלה, שבהליך פלוני שלפני בית הדין כרוכים או נפגעים, או עלולים להיות כרוכים או נפגעים, זכות של מדינת ישראל, או זכות ציבורית או ענין ציבורי, רשאי הוא, לפי ראות עיניו, להתייצב באותו הליך ולהשמיע דברו, או להסמיך במיוחד את נציגו לעשות זאת מטעמו.
(ב) ארגון עובדים או ארגון מעבידים שהוא צד להסכם קיבוצי רשאי להתייצב בכל הליך שלפני בית-הדין שבו נתון אותו הסכם קיבוצי לפירוש, ולהשמיע בו את טענותיו.
(א) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) או (3) לתשלום סכום שלא יעלה על הסכום שקבעו שר העבודה והרווחה ושר המשפטים ידון בית דין אזורי בדרך של דיון מהיר על-פי הוראות סעיף זה; הסכום האמור ייקבע על-ידי השרים בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
(ב) בדיון מהיר לא יהיה בית הדין כפוף לסדרי הדין, והוא יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
(ג) בדיון מהיר תהיה לבית הדין האזורי סמכות לפסוק לדין או בהסכמת בעלי הדין - לפשרה.
(ד) פסק דין של בית דין אזורי בדיון מהיר אינו נתון לערעור, אלא אם כן נשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על-ידי הנשיא נתנו לכך רשות.
(ה) בית דין אזורי רשאי, בין מיזמתו ובין לבקשת צד, להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו, אם מצא כי נושא הדיון, הבעיות השנויות במחלוקת, או היקף הראיות הדרושות לבירור הענין אינן מאפשרות דיון מהיר או שמן הצדק להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו. הופסק הדיון המהיר כאמור - ימשיך בית הדין האזורי לדון בתובענה בדרך הרגילה.
(ו) בית דין אזורי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר את הדיון בתובענה כאמור בסעיף קטן (א) לבורר שהסכים לדון בענין בלי לקבל שכר; שופט או נשיא בית דין אזורי או סגנו, או רשם, הכל לפי הענין, רשאים לעשות כן אף בטרם החל הדיון לפני בית הדין האזורי; הוראות חוק הבוררות, תשכ"ח-1968, למעט סעיפים 23 עד 29 ו-31 עד 35 יחולו על בוררות לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לענין, אולם:
(1) כל מקום שנאמר בו "בית המשפט" ייקרא כאילו נאמר "בית דין אזורי לעבודה";
(2) דין פסק בורר לפי סעיף קטן זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית דין אזורי.
(ז) שר המשפטים, בהסכמת שר העבודה והרווחה ונשיא בית הדין הארצי, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט של בית דין לעבודה שיצא לקיצבה, שימלא תפקיד של שופט בית הדין האזורי בדיון מהיר; בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט של בית הדין לעבודה.
(ח) לענין סעיף זה:
"בית דין אזורי" - לרבות רשם של בית הדין בענין שבתחום סמכותו.
בית הדין לא יהיה קשור בדיני הראיות אלא בדיון על פי סעיפים 24(ב) ו-26(ב).
בכל ענין של סדר דין שאין עליו הוראה בחוק זה או בתקנות לפיו, ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק.
בבית הדין רשאי בעל דין להיות מיוצג על ידי מי שקבע לכך ארגון העובדים או מעבידים שהמיוצג חבר בו; הייצוג יהיה על פי הרשאה מיוחדת בלבד, ואולם הודעה של המיוצג שנרשמה בפרוטוקול, והאומרת שהוא חבר בארגון עובדים או מעבידים, לפי הענין, והוא מסכים להיות מיוצג על ידי מי שקבע לכך הארגון, דינה - לענין סעיף זה, כדין הרשאה מיוחדת.
הרשאה, הן לעורך-דין והן לאדם אחר, לייצג בעל-דין בהליך לפני בית הדין - פטורה ממס בולים ומכל תשלום חובה אחר.
החלטה של בית הדין, ופסק הדין בכלל זה, תינתן בכתב בידי כל אחד מחברי המותב שישבו לדין, ובדן יחיד - בידי השופט שישב לדין.
פסק דין של בית הדין דינו בכל הנוגע להוצאה לפועל כדין פסק דין של בית משפט, והוראות חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, והתקנות לפיו, יחולו בשינויים המחוייבים.
לשופט יהיו כל הסמכויות על פי סעיפים 5 עד 8 לפקודת בזיון בית המשפט בשינויים המחוייבים, ולענין סעיף 8 לפקודה יהיו לבית הדין הארצי, במותב של שלושה שופטים, הסמכויות של בית המשפט העליון.
סעיפים 68 עד 81 רישה ו-82א לחוק בתי המשפט ותקנות שהותקנו לפי סעיף 73 לחוק האמור, יחולו על בית הדין בשינויים המחוייבים, אלא שסמכות נשיא בית המשפט העליון לפי הסעיפים האמורים, למעט הסמכות לפי סעיף 72, תהיה מסורה לנשיא בית הדין הארצי, ולענין סעיף 77 לאותו חוק יהיה בית הדין מוסמך לדון רק בתובענות שבתחום סמכותו העניינית.
הוראת סעיף 77א לחוק בתי המשפט תחול בשינויים המחוייבים על השופטים, הרשמים ונציגי הציבור של בית הדין; ערעור כאמור בסעיף 77א(ג) יהיה לפני בית הדין הארצי, וידון בו נשיא בית הדין הארצי, או מותב של שופטי בית הדין הארצי, או שופט אחד, הכל כפי שיקבע הנשיא.
תחילתו של חוק זה היא ביום י"ח באלול תשכ"ט (1 בספטמבר 1969).
הליכים שערב תחילתו של חוק זה היו תלויים ועומדים לפני בית משפט, בית הדין לביטוח לאומי, או רשות אחרת שבית הדין בא במקומה מכוח התיקונים שבתוספת הראשונה, ינהגו בהם כאילו לא נכנס חוק זה לתקפו.
לענין חוק זה דין המדינה כדין כל מעביד אחר ובית הדין רשאי ליתן סעד נגד המדינה גם בדרך צו מניעה או ביצוע בעין.
(א) שר המשפטים ושר העבודה ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
(ב) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר העבודה, להתקין תקנות בדבר סדר הדין בבית הדין, לרבות תקנות בדבר ערעורים וכן תקנות בדבר:
(1) מועדים לישיבות הרגילות של בית הדין;
(2) פרסום פסקי דין;
(3) אגרות בית דין ופטור מהן;
(4) הטלת הוצאות משפט, הערכתן וקביעת שכר טרחה של עורכי הדין ששופט או רשם רשאים להקציב להם בעד פעולותיהם לפני בית הדין;
(5) סעד משפטי;
(6) תשלום לנציגי ציבור;
(7) דמי נסיעה, אוכל ולינה ושכר בטלה של עדים;
(8) הארכת מועדים לעשיית דבר שבסדרי דין או שבנוהג, אף אם נקבעו בחיקוק;
(9) קביעת שיעורי התשלומים שרשאי בית דין או רשם לחייב בהם בעל דין בהליך אזרחי עבור רישום פרוטוקול הדיון, בין ידנית ובין במכשיר הקלטה או באמצעים אחרים (להלן: התשלומים), לרבות:
(1) סוגי ההליכים בהם ניתן להטיל את התשלומים;
(2) דרכי גביית התשלומים;
(3) מועדי הטלתם של התשלומים, תוך מתן אפשרות להטילם לפני ההליך, במהלכו או עם סיומו וכן לשנות עם סיום ההליך החלטה שניתנה קודם לכן לענין זה;
(4) התחשבות ביכולתו הכספית של בעל הדין;
(10) קביעת אגרה מיוחדת שתיועד למימון רישום פרוטוקולים כאמור בפסקה (9), ותשולם על-ידי בעל דין בדרך שתיקבע בתקנות.
(ג) תקנות לפי סעיף קטן (ב)(9) ו-(10) טעונות אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
(סעיף 24(א)(5))
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968:
(1) בסעיף 1 במקום ההגדרה "בית הדין לביטוח לאומי" קרי "בית הדין לעבודה - כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969";
(2) בכל מקום שמדובר בו ב"בית דין" קרי "בית הדין לעבודה";
(3) בכל מקום שמדובר בו ב"בית דין מקומי" קרי "בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969";
(4) בסעיף 127, בסעיף קטן (א), במקום "לפני בית המשפט ובבקשה לצו תשלום בנוגע לקצבה לפני הממונה על גביית השכר, כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958" יבוא "לפני בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969";
(5) בסעיף 127, סעיף קטן (ב), במקום "בית משפט או בפני הממונה" יבוא "בית הדין האזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969";
(6) סעיפים 224 עד 229 ו-233 עד 238 - בטלים;
(7) במקום סעיף 232 יבוא:
"השתתפות בתקציב בית-הדין לעבודה
232. המוסד לביטוח לאומי ישתתף בתקציב בית הדין לעבודה על ידי ניכוי מהקצבת האוצר האמורה בסעיף 217 בשיעור שיקבעו שרי האוצר, המשפטים והעבודה, לאחר התייעצות עם המוסד";
(8) בסעיף 243, במקום "223, 225, 227(ב) ו-229" יבוא "ו-223".
בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949:
(1) סעיף 22 - בטל;
(2) בסעיף 23, בסעיף קטן (א), במקום "ועדת ערעור" יבוא "בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן: בית דין אזורי)";
(3) בסעיף 23, בסעיף קטן (ג), במקום "ועדת ערעור" יבוא "בית דין אזורי";
(4) בסעיף 23, בסעיף קטן (ד), במקום "ועדת ערעור צריכה" יבוא "בית דין אזורי צריך";
(5) בסעיף 24, במקום "ועדת ערעור רשאית" יבוא "בית דין אזורי רשאי";
(6) בסעיף 25, בסעיף קטן (א), יימחקו המלים "ולכל ועדת ערעור";
(7) בסעיף 25, בסעיף קטן (ג), יימחקו המלים "או לועדת ערעור";
(8) בסעיף 26, בסעיף קטן (א), יימחקו המלים "ולועדת הערעור";
(9) בסעיף 26, בסעיף קטן (ב), יימחקו המלים "וועדת ערעור";
(10) בסעיף 26, בסעיף קטן (ג) ובסעיף קטן (ד), יימחקו המלים "וכל ועדת ערעור" בכל מקום שהן;
(11) בסעיפים 27, 28 ו-29 במקום המלים "ועדת ערעור" בכל מקום שהן יבוא "בית דין אזורי";
(12) בסעיף 42, בסעיף קטן (ה), יימחקו המלים "או של ועדת ערעור";
(13) בסעיף 42, בסעיף קטן (ו), במקום "של ועדת ערעור" יבוא "של בית דין אזורי בערעור לפי חוק זה".
בחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט"ו-1955:
(1) סעיף 7 - בטל;
(2) בסעיף 8 יימחקו המלים "לועדת ערעור";
(3) בסעיף 36, בסעיף קטן (א), במקום "ועדת ערעור (להלן: הועדה)" יבוא "בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן: בית דין אזורי)";
(4) בסעיף 36, בסעיף קטן (ב), יימחקו המלים "סדרי הגשתו וסדרי הדין בערעור";
(5) בסעיף 36, סעיפים קטנים (ג), (ה) ו-(ו) - בטלים;
(6) בסעיף 36, בסעיף קטן (ד), במקום "הועדה רשאית" יבוא "בית הדין האזורי רשאי";
(7) סעיף 37 - בטל;
(8) בסעיף 38, במקום "סעיפים 36 או 37" יבוא "סעיף 36" ובמקום "שהועדה תורה" יבוא "שבית הדין האזורי יורה";
(9) בסעיף 42, בסעיף קטן (ג), במקום "סעיפים 36 או 37" יבוא "סעיף 36";
(10) סעיף 56 - בטל.
בחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959:
(1) בסעיף 35, במקום הסיפה המתחילה במלים "לבקש את הכרעת שר העבודה" יבוא "לבקש את הכרעת בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן: בית דין אזורי)";
(2) בסעיף 43, במקום הסיפה המתחילה במלים "לפני ועדת עררים עליונה" יבוא "לפני בית דין אזורי, הכל במועדים שייקבעו בתקנות; דרכי הערר בפני ועדת הערר ייקבעו בתקנות".
בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958:
(1) בסעיף 14(א) במקום "אך רשאי ממונה על גביית השכר" יבוא "אך רשאי בית הדין האזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969" ובמקום "שנקבע על ידי הממונה על גביית השכר" יבוא "שנקבע על ידי בית הדין האזורי";
(1א) סעיף 16 - בטל;
(2) בסעיף 17א, במקום "לבית המשפט או לממונה על גביית השכר" יבוא "לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן: בית דין אזורי)", ובמקום "בית המשפט או הממונה" יבוא "בית הדין האזורי";
(3) בסעיף 18, במקום "בית משפט וממונה על גביית שכר רשאים" יבוא "בית דין אזורי רשאי", במקום "נוכחו" יבוא "נוכח" ובמקום "בית המשפט או הממונה על גביית השכר, לפי הענין", יבוא "בית הדין האזורי";
(4) סעיף 19 - בטל;
(5) בסעיף 19א, בסעיף קטן (א), יימחקו המלים "לענין סעיף 19", וסעיף קטן (ב) - בטל;
(5א) בסעיף 19ב, סעיף קטן (ב) - בטל;
(6) סעיפים 20, 21א, 23 ו-29 - בטלים;
(7) בסעיף 31 תימחק הסיפה המתחילה במלים "וכן רשאי הוא בהתייעצות עם שר המשפטים להתקין תקנות".
בסעיף 7 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954, בסעיף קטן (א), במקום "שופט בית משפט מחוזי על פי בקשה בדרך המרצה" יבוא "בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, על פי בקשה".
בסעיף 30(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, במקום הסיפה המתחילה במלים "לבקש את הכרעת שר העבודה" יבוא "לבקש את הכרעת בית הדין לעבודה, כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969; בית הדין יתן לועד העובדים הזדמנות להשמיע את דברו בדרך שיורה אף אם לא הועד הוא שביקש את ההכרעה".
בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשכ"ד-1964:
(1) בסעיף 2, בסעיף קטן (א), במקום הסיפה המתחילה במלים "לבקש את הכרעת הממונה על גביית השכר" יבוא "לבקש את הכרעת בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969" (להלן: "בית דין אזורי");
(2) בסעיף 2, בסעיף קטן (ב), במקום "שר העבודה רשאי, לאחר התייעצות עם שר המשפטים" יבוא "שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר העבודה" ובמקום "הממונה על גביית השכר" יבוא "בית דין אזורי";
(3) בסעיף 3, במקום "הממונה על גביית השכר" ו"הממונה" יבוא "בית הדין האזורי".
בסעיף 10 לחוק הגימלאות לנפגעי ספר, תשי"ז-1956:
(1) במקום "בית הדין לביטוח לאומי המוקם לפי חוק הביטוח הלאומי" יבוא "בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969";
(2) במקום "הסעיפים 105, 106, 107, 108 ו-111 לחוק הביטוח הלאומי והתקנות לפיהם" יבוא "והסעיף 231 לחוק הביטוח הלאומי והתקנות לפיו".
במקום סעיף 6 לחוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש, תשכ"ה-1965 יבוא:
"סמכות בית דין לעבודה
6. הסמכות הייחודית לדון ולפסוק בכל תביעה לגימלה לפי חוק זה תהא בידי בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969".
בסעיף 14(ב) לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951, במקום הסיפה המתחילה במלים "יכריע שר העבודה הכרעה סופית" יבוא "יכריע בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969".
בחוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959:
(1) בסעיף 29, במקום "בית הדין לביטוח לאומי שהוקם לפי חוק הביטוח הלאומי" יבוא "בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969", ובמקום כותרת השוליים יבוא "סמכות בית הדין לעבודה";
(2) בסעיף 30, במקום כותרת השוליים יבוא "ייצוג בפני בית הדין לעבודה".
פקודת מחלקת העבודה, 1943
פקודת תאונות ומחלות משלוח יד (הודעה), 1945
פקודת הבטיחות בעבודה, 1946
חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט- 1949
חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951
חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951
חוק איסור אפיית לילה, תשי"א-1951
חוק חומרי נפץ, תשי"ד-1954
חוק החניכות, תשי"ג-1953
חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953
חוק שירות לאומי, תשי"ג-1953
חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954
חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954
חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958
חוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959
חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959
חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968
תקנות המלאכות והתעשיות (הסדרתן) (נפט) - 1934
חוק מס מקביל תשל"ג-1973
חוק הסכמים קיבוציים תשי"ז-1957
חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988
חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין), התשנ"א-1991
חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994
סימן א' לפרק ו' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994
חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996
פרק ד' לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998
סעיף 8 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998
חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001
סעיף 29 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000
חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002
חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006
סעיף 5א לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1997