חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות קובע כי על מעביד המבקש לפטר עובד חלה חובה לתת לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים.
תקופת ההודעה המוקדמת תלויה במשך זמן עבודתו של העובד אצל המעסיק ובשאלה האם מדובר בעובד במשכורת (עובד שעיקר גמול עבודתו משתלם על בסיס חודשי). כך, למשל, עובד במשכורת אשר עבד במקום העבודה למעלה משנה, זכאי להודעה מוקדמת של חודש ימים.
אם בהסכם קיבוצי-מפעלי או בחוזה אישי נקבעה תקופת הודעה מוקדמת העולה על זו שנקבעה בחוק, תחייב הוראה זו את המעביד.
המעביד רשאי לוותר על עבודתו בפועל של העובד בתקופת ההודעה (כולה או מקצתה), אך עליו לשלם לעובד פיצוי בגובה שכרו הרגיל של העובד בעד תקופה זו. פיצוי דומה ישלם המעביד אם פיטר את העובד בלי שנתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים.
יש לציין כי קיימות נסיבות מסוימות בהן ההוראות הנ"ל אינן חלות. למשל, כאשר העובד שפוטר אינו זכאי לפיצויים מכוח הסכם קיבוצי או על פי פסק דין של בית הדין לעבודה אשר קבע שפיטורי העובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים.